מארמית לעברית: שיטת התרגום בהלכות ראו

לתוכן עניינים

בתקופת הגאונים החלה העברית חוזרת אט־אט להיות לשון היצירה היהודית לאחר מאות שנים של שלטון הארמית. תהליך זה נפתח בארץ ישראל ומשם נתפשט לכל המקומות. משעה שהחלו ספרי הלכה נכתבים עברית נוצר צורך לתרגם לעברית כל קטע השאוב מן התלמוד ולשונו ארמית. תהליך התרגום ניכר בכל ספרות ההלכה, אך המקרה היחיד של חיבור שלם שכולו תרגום הוא ״הלכות ראו״, שהוא תרגומו של ספר ״הלכות פסוקות״ שנתחבר בארמית בתקופת הגאונים. גם קטעי התלמוד המצוטטים בו מתורגמים לעברית, והם הדוגמה הקדומה ביותר של סוגיות מן התלמוד המנוסחות בעברית נקייה.

תהליך התרגום הביא אל העברית דרכי הבעה ארמיות לרוב, ויש לו חלק גדול בעיצוב העברית המוכרת לנו. עם זאת טרם נתחבר תיאור שיטתי של תופעת התרגום מארמית לעברית. הספר שלפנינו בא למלא חוסר זה. הספר בנוי בתבנית מילון הכולל את כל המילים המתורגמות ב״הלכות ראו״ בלוויית הסבר לדרכי התרגום ובהשוואה לתרגומיהם של אחרים כגון רש״י, רמב”ם ובעל הערוך. במבוא סוכמו עקרונות התרגום, נסקרה התופעה בכללה ונידון זמנו ומקומו של חיבור ״הלכות ראו״.

פרופ’ יוחנן ברויאר מלמד בחוג ללשון העברית שבאוניברסיטה העברית בקתדרה ע״ש ח״נ ביאליק והוא חבר האקדמיה ללשון העברית. מחקריו עוסקים בעברית ובארמית של ספרות התלמוד ובתחומים גובלים.