כותבים המציעים מאמרם לכתב העת “העברית” מתחייבים בזה:

  1. שהמאמר לא הוצע לכתב עת אחר או לקובץ מאמרים (אלקטרוני או בדפוס);
  2. שהמאמר לא נשקל לפרסום בכתב עת אחר;
  3. שהמאמר, כולו או חלקו, לא פורסם כבר בעברית או בשפה אחרת.

את המאמר יש להגיש לפי ההנחיות הבאות:

א. הנחיות כלליות

המאמר יישלח אל מערכת “העברית” כתוב בתוכנת Word במערכת ההפעלה של Windows  בלבד, שמור כקובץ doc או ,rtf ברווח כפול ובגופן Times New Roman גודל 12 (בכלל זה גם הערות השוליים).

יש לציין את שם המחבר ואת שם המאמר הן בעברית הן באנגלית.

אין צורך לצרף תקציר באנגלית.

בעמוד נפרד יצוינו הפרטים דלהלן: תואר אקדמי, שיוך אקדמי/מוסדי, כתובת רגילה, כתובת אלקטרונית.

על כל החומרים המוגשים למערכת “העברית”, לרבות תמונות ומפות, לעמוד בדרישות החוק הישראלי לזכויות יוצרים, ועל המחברים לדאוג לכך טרם הגשת המאמר למערכת.

את המאמר יש לשלוח לכתובת הדואר האלקטרוני: orit@hebrew-academy.org.il

ב. הפניות וקיצורים ביבליוגרפיים

שיטת ההפניות והקיצורים הביבליוגרפיים – כנהוג בפרסומי האקדמיה ללשון העברית. דוגמאות לשיטה זו אפשר לראות בכל אחת מחוברות “העברית” של השנים האחרונות.

ואלו עיקרי השיטה:

  1. הפניה למקור ביבליוגרפי תיעשה בדרך של קיצור המקור ובו שם המחבר ומילה הרומזת לכותר המחקר או לתאריכו (קוטשר, מחקרים או קוטשר, תשל”ז). אם הדיון במאמר נושא אופי היסטורי מומלצת השיטה השנייה. ההפניה תבוא בהערת שוליים ולא בגוף המאמר.
  2. רשימת הקיצורים תהיה משותפת לעברית וללועזית. קיצור ביבליוגרפי, גם של פריט לועזי, יבוא בעברית ויופיע ברשימה במקומו בסדר האל”ף בי”ת העברי.
  3. דרך רישום הפריט הביבליוגרפי:

ספר: הקיצור, סימן שוויון, קיצור השם הפרטי, שם המשפחה, שם הספר, מקום הוצאה ושנה. אם בשער הספר נרשמה שנה עברית תירשם שנה עברית בלבד. לדוגמה:

בן־גוריון, זיכרונות = ד’ בן־גוריון, זכרונות, א–ד, תל אביב תשל”א–תשל”ו

שם ההוצאה לא יירשם אלא במקום שבשער הספר לא צוין מקום הפרסום.

מאמר בכתב עת: הקיצור, סימן שוויון, קיצור השם הפרטי, שם המשפחה, שם המאמר בתוך מירכאות כפולות, שם כתב העת ומספר הכרך (שנה), עמ’. מספר הכרך (באותיות או בספרות) והשנה (עברית או לועזית) יירשמו כשיטה הנוהגת בכתב העת המצוטט. לדוגמה:

אלבוים־דרור, הולך ובא = ר’ אלבוים־דרור, “‘הוא הולך ובא, מקרבנו הוא בא העברי החדש’: על תרבות הנוער של העליות הראשונות”, אלפיים 12 (תשנ”ו), עמ’ 104–135

מאמר בספר: הקיצור, סימן שוויון, קיצור השם הפרטי, שם המשפחה, שם המאמר בתוך מירכאות כפולות, שם הספר, בעריכת (שם העורך), מקום הוצאה ושנה, עמ’. לדוגמה:

גורני, מכבשונה = י’ גורני, “מכבשונה של מנהיגות”, מדינאי בעתות משבר: דרכו של חיים וייצמן בתנועה הציונית 1900–1948, בעריכת י’ גורני וג’ יוגב, תל אביב תשל”ז, עמ’ 9–15

4. חלקי הרישום יופרדו זה מזה בפסיקים ולא בנקודות.

5. שם ספר או כתב עת בעברית יבוא באות רגילה (לא מובלטת ולא נוטה); שם ספר או כתב עת בלועזית – באות נוטה.

6. שם כתב עת לועזי יובא במלואו Jewish Quarterly Review (ולא JQR).

7. חיבורים שיש להם עורך (למעט כתבי עת) יצוינו ברישום שם העורך או העורכים (ראו בדוגמה למעלה).

8. ציון העמודים ייעשה בלוויית הקיצור עמ’ בעברית, pp. בלועזית. רישום העמודים בעברית – מימין לשמאל.

9. אין לכלול ברשימה הביבליוגרפית פריטים שלא נזכרו במאמר.

ג. ציון מראי מקומות

  1. שמות ספרי המקרא יובאו במלואם ובאותיות (לדוגמה: בראשית ד, כב).
  2. שמות מסכתות התלמוד יובאו במלואם (ברכות, מועד קטן).
  3. מראה מקום למשנה: ברכות א, א; ביכורים ב, ג.
  4. מ”מ לתלמוד הבבלי: בבלי, ברכות ב ע”א; לירושלמי: ירושלמי, שביעית א, ז (לג ע”ג).

ד. ענייני כתיב, פיסוק, התקנת פסקאות

  1. הכתיב הנוהג הוא הכתיב המלא לפי הכללים שקבעה האקדמיה ללשון העברית.
  2. המירכאות תהיינה כפולות. מירכאות בתוך מירכאות – יחידות.
  3. מובאה שאורכה עולה על שלוש שורות תובא בהזחה ובלא מירכאות. מראה המקום יובא בסופה ובסוגריים.
  4. יש למעט ככל האפשר בשימוש בראשי תיבות.

ה. ציטוטים מן המקרא

  1. פסוקי המקרא המצוטטים במאמר יובאו בלי ניקוד וטעמים. ניקוד עזר או ניקוד חלקי ישמשו רק למניעת חוסר הבנה. טעמי המקרא יובאו רק במקום שהם נחוצים לדיון.