לשוננו לעם נז, ב

חוברת זו מעין המשך היא לחוברת ג–ד של מחזור נה (תשס”ה–תשס”ו). אותו צמד חוברות שימש אכסניה למאמרו של מ’ מישור, ״הניקוד שלנו על פרשת דרכים”, ולתגובות של ארבעה מחוקרי הלשון העברית – ע’ אורנן, א’ לאופר, א’ ממן וי’ עופר. ״תשובה על התגובות” של מישור חתמה את הדברים ההם.

מאז – וכמובן לפני כן – ועד עתה נתפרסמו עוד דברים על פרשת פישוטו של הניקוד המקובל. עתה הוגשו לנו דבריו רחבי הדעת של ישי נוימן, ומערכת ״לשוננו לעם” ראתה, אף שמחה, לפרסמם באכסניה זו.

״לא על הקמץ לבדו: לפולמוס המתחדש בין מסורות טבריה וארץ ישראל” הוא מאמר ביקורת מפורט על דברי המתנגדים לעצם הרפורמה בניקוד, ובה בעת הוא מוסיף עוד נדבכים של ידיעות ותפיסות שמן הסתם יעמדו גם הם בפני מקבלי ההחלטה אם יידרשו לה.

אנו מציעים אפוא לקוראינו להצמיד בקריאתם את החוברת הזאת ואת החוברת הקודמת זו לזו, הגם שהכתוב כאן יש לו זכות קיום עצמאות.