לשון חכמים

לתוכן העניינים

צורות המילים בלשון המקרא ידועות לנו בתנועותיהן מתוך הניקוד הטברייני, שהוא היסוד המסורתי לדקדוק שפתנו. ואולם לספרות שלאחר המקרא, החל מדברי התנאים במשנה, בברייתות ובמדרשים הקדומים, אין לנו מסורת-ניקוד עתיקה כזאת. ומכאן החשיבות הגדולה שלשרידי לשון חכמים הקדומים שנמצאו מנוקדים בניקוד הבבלי. צורות לשון לא מעטות שבכתבים האלה, מבטאן הקדום אינו ידוע לנו כלל ממקור טבריני נאמן, ועל כן ניקודן הבבלי הוא לנו מקור חשוב הממלא חוסר זה.

הניקוד הבבלי משקף את קריאתם של בני תקופתו בבבל במעלותיה ובחסרונותיה, בזה ערכו הגדול לתולדות לשוננו ובזה גם הגבלת ערכו המעשי לעומת הניקוד הטבריני.

צורות הלשון מסודרות בספר זה כפי סדורו של ספר דקדוק המלמד את תורת הצורות העבריות. באופן זה יוכל כל העוסק בלשוננו מצד הדקדוק למצוא את כל החומר המשלים את תורת הצורות על פי ניקוד טבריה במקומו הראוי לו. והמתענין במילים שונות ימצא את מקומן בעזרת המפתח המצורף לספר.