העברית סג, א–ב, ארבעה באותו הפרק

לתוכן העניינים

חוברת זו, ״ארבעה באותו הפרק” (בבא בתרא יד ע”ב; פסחים פז ע”א), עניינה בארבעה אנשי רוח ויוצרים בתקופת תחיית הלשון העברית: ד”ר שמעון ברנפלד (1860—1940), מיכה יוסף ברדיצ’בסקי (1865—1921), חיים נחמן ביאליק (1873—1934) ויוסף חיים ברנר (1881—1921).

מקבץ המאמרים מביא תפיסות שונות של העשייה בלשון בתקופה זו: החשדנות וההסתייגות של ברנפלד (״כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה”), הבחינה השקולה של ברדיצ’בסקי וההתגייסות הטוטלית לתקנת הלשון ולעשייה בה כדוגמת זו של ביאליק.

במפעלותיו הרבים של ביאליק נדחקה לקרן זווית יזמתו להקמת מרכז עולמי לתרבות וללשון העברית בראשית שנת תרפ”ה, סמוך לעלייתו לארץ ישראל. שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק, מצא בארכיון שמונה פרוטוקולים של ישיבות שהתקיימו בדירתו של ביאליק בתל אביב המתעדים ניסיון זה שלא צלח. על מהות היזמה ועל נסיבות גניזתה אפשר ללמוד מהם רק מעט, אך בכל זאת עולה תמונה מעניינת המעידה על מנהיגותו של ביאליק בתחום התרבות העברית ועל שאיפתו להאיץ את התפתחות העברית ואת החלתה על כל תחומי החיים ביישוב החדש. למקרא מאמרו של אבנרי עלתה אצלי השאלה מדוע ראה ביאליק צורך בכינון גוף ללשון העברית נוסף על ״ועד הלשון” שהיה באותם ימים, מה גם שבאותה תקופה היה ביאליק חבר בוועד. לשאלה זו אין מענה בפרוטוקולים, וצריך עיון.

בחלק הראשון של החוברת אנו מביאים את דבריהם של פרופ’ משה בר־אשר ושל פרופ’ אברהם טל במעמד הזיכרון לנשיא האקדמיה השני פרופ’ זאב בן־חיים שהתקיים בירושלים בכ”ג בטבת תשע”ה, במלאות 107 שנים להולדתו. יהי זכרו ברוך.

לובה חרל”פ