העברית נט, ג–ד

לתוכן העניינים

חוברת זו מוקדשת לפועלו הגדול של שלום יעקב אברמוביץ, הידוע לכול בכינויו הספרותי מנדלי מוכר ספרים. דבר מפעלו הספרותי רחב היריעה של סופר זה אכן ידוע למשכיל הישראלי, גם אם יצירותיו אינן נקראות במידה שהן ראויות לה, אך אין הכול יודעים את חלקו המכריע, המכונן, של מנדלי בעיצוב פניה של העברית המשמשת אותנו היום לכל צרכינו. ״יוצר הנוסח”, כפי שכינה אותו ביאליק מעריצו הגדול, אכן יצר בכתיבו העברית ״נוסח” חדש, מזיגה מופלאה של כל סגנונות העברית שכמוה ממש לא הייתה לפניו. מנדלי וסגנונו החדש היו אפוא לאבות הספרות העברית החדשה שפרחה באירופה ואחר כך בארץ ישראל מן המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ואילך. זה הסגנון וזו הספרות שעל קרקעם ובמידה רבה בדפוסם נבט במהרה דיבור עברי חי.

מנדלי היה גם סופר גדול ביידיש, וזיקתה של לשון המזיגה הגאונית של מנדלי ללשון יהודים זו הייתה גדולה מאוד. היא נבעה לא סתם מרקעו האישי והתרבותי של הסופר אלא מן העובדה הפשוטה שהוא היה סופר דו-לשוני שרבות מיצירותיו העבריות המפורסמות הן נוסחים מעובדים של יצירותיו הראשונות ביידיש.

שלושת המאמרים שחוברת זו עומדת עליהם הם עיבודי הרצאות שנישאו בכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה של האקדמיה ללשון העברית שהתקיים בתל-אביב בימים י”א–י”ב בסיוון תש”ע (24–25 במאי 2010). מחברי המאמרים – ישראל ברטל, דן מירון, ברכה פישלר ואיריס פרוש – ישבו באותו כינוס במושב אחד שהוקדש לפועלו של מנדלי במלאות מאה שנה למהדורת היובל של כתביו. מובטח לקורא את המאמרים האלה כי יֵצא מהם והוא טעון בהבנה של הנסיבות ההיסטוריות, החברתיות, התרבותיות והלשוניות שבהן פעל מנדלי.