לשוננו לעם נז, ג

לתוכן העניינים

החוברת המוגשת בזה לקוראינו עומדת כולה על מחקרו החשוב של פרופ’ ראובן מירקין ״המילונות העברית במאה העשרים – מחברת ראשונה: 1900–1920″. עיון מאלף זה פורס לפנינו את המילונים הראשונים של העברית במאה העשרים. המהדורות הראשונות של מילוני בן-יהודה, מילוניו הראשונים של יהודה גרזובסקי (גור) שנכתבו בסיועם הרב של יוסף קלוזנר ודוד ילין ומילונים דו-לשוניים שכתבו אחרים – כל אלה ועוד נסקרים בעיון זה.

הקורא העברי המשכיל בוודאי מכיר את המילונים המודרניים של העברית – ״המלון החדש” של אברהם אבן-שושן על מהדורותיו הרבות, מילון ״רב-מילים” (הוא “המילון השלם לעברית החדשה” מיסודו של יעב שויקה), ״מילון ההווה” של שושנה בהט ומרדכי מישור (הוא ״מילון שימושי לעברית התקנית”), ולידם מילונים אחרים.

ובלשני העברית – הם ניזונים מן המילונים המדעיים המודרניים של המקרא וספרות חז”ל ונפנים הרבה גם אל מילוני העברית שחיברו בימי הביניים אבירי חכמת הלשון של העברית – מנחם בן סרוק, ר’ יונה אבן ג’נאח, ר’ דוד קמחי ואחרים.

והנה דומה שאלה גם אלה – המשכילים והבלשנים – דעתם מוסחת מן המילונות העברית של ראשית המאה העשרים. אמת, אין במילונים האלה העושר המצוי במילוני המקרא של ימי הביניים, ובוודאי אין למצוא בהם את ההישגים הלקסיקוגרפיים המשוקעים במילונים המודרניים, המדעיים והעממיים של העברית. כמובן, יוצא מכלל זה הוא מילונו הגדול של אליעזר בן-יהודה, שגם הוא בין המילונים הנסקרים בחוברת זו.

ובכל זאת מעלה גדולה יש במילונים הראשונים האלה, שמשתקפת בהם בבהירות רבה תקופה חדשה בתולדותיה של העברית – תקופת תחייתה של העברית בארץ ישראל. ואמנם הם פותחים פתח חדש במילונות העברית – כתיבת מילונים שימושיים, ולאו דווקא פילולוגיים, בידי אנשי ארץ ישראל.

מחקר זה מתחיל אפוא למלא חלל בסקירת מחקרה של העברית. הקורא בוודאי יראה בו גם אות של כבוד והערכה לאותם ראשונים שנטלו על כתביהם את משא העברית בצעדיה הראשונים לקראת תחייתה הגמורה. וזו רק ״מחברת ראשונה”. אנו מחזקים את ידי המחבר ומקווים מאוד שיוסיף לפרנס אותנו ואת קוראינו בעוד מחברות שתטלנה גם הן אור על מעשה המילונות ועל העברית גופה במאה העשרים.