העברית סב, ג–ד, תקן ותקינות

לתוכן העניינים

מאמר לדוגמה: על העברית בלשון השידור מאת רות אלמגור־רמון

הכוונת הלשון וטיפוח הלשון התקינה, בייחוד לשון הכתיבה, הם מן המשימות של האקדמיה ללשון העברית כפי שנקבעו ב”חוק המוסד העליון ללשון העברית (תשי”ג-1953)”: “תפקיד המוסד הוא לכוון את התפתחות הלשון העברית על יסוד חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה” (סעיף 2). אולם בקרב אנשי לשון וחוקרי לשון, סופרים, מלומדים ומורים יש דעות שונות במימוש משימות אלו.

בחוברת זו קובצו מאמרים המציגים זוויות שונות ותפיסות שונות בעבודת התקן: במטרות, במידה, בהיקף, במקורות הסמכות, בכיווני הפעולה, בשיטות ההטמעה ועוד.

אני מקווה שמקבץ המאמרים בנושא זה יתרום לדיון נרחב ומעמיק בשאלות אלו ולהתגבשותה של מסורת לשונית ראויה בחברה הישראלית.

בסיפה באים שני מאמרים שיסודם בהרצאות שנישאו בכינוס לרגל 80 שנה לייסוד החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית (ז’ באדר ב תשע”ד, 9 במארס 2014). האחד עוסק במורים הראשונים של החוג ובתולדות החוג, ולמעשה — בתולדות המקצוע באקדמיה הישראלית. והשני, בתיאור האנציקלופדיה ללשון העברית ולבלשנותה, מפעל חלוץ מרשים המרכז את הידע בן זמננו בלשון העברית על תחומיה המגוונים.