גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים

לתוכן העניינים

״אמר ר’ יונתן דבית גוברין, ארבעה לשונות נאים שישתמש בהן העולם. ואילו הן: לעז [יווני] לזמר, רומי לקרב, סורסי [ארמי] לאילייא [קינה], עברי לדיבור. ויש אומרים, אף אשורי לכתב״ (ירושלמי מגילה א ח; עא ע”ב).

במשך כאלף שנים מאז כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפסה״נ ועד כיבושה בידי המוסלמים בשנת 638 לסה״נ ישבו יוונים ורומים בארץ. מתקופה ארוכה זו יש בידינו עדויות רבות למגעים תרבותיים בין היוונים ליהודים – ומאוחר יותר בין הרומאים ליהודים – בארצם ובתפוצותיהם. אחד הסממנים המרכזיים המעידים על מגע תרבותי הוא השפה. ואכן, השפעתה של התרבות היוונית, ומאוחר יותר היוונית הרומאית, על לשון היהודים ניכרת בחדירת מספר רב של מילים זרות ושאולות המשמשות בספרות חז״ל בימי התנאים והאמוראים. רבות מהן נטמעו בעברית ומשמשות עד ימינו.

גלוסר זה מציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים הבתר־מקראיים. המקורות הללו הוהדרו מכתבי יד נבחרים במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. איסוף המילים השאולות, זיהוי מקורן היווני או הרומי וביאור משמעותן בליווי מובאות מן הספרות מעידים על טיבו ועל עומקו של המפגש התרבותי.

נורית שובל־דודאי היא מרצה לשפות הקלסיות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ונמנית עם חוקרי מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. עבודותיה עוסקות בהיסטוריה התרבותית של רומא ובמגעים הלשוניים של העברית עם היוונית ועם הרומית.