בית יעקב בבית עם לועז: תולדות העברית באיטליה

תוכן העניינים

סדרה: אסופות ומבואות בלשון, לא

איטליה, אי־טל־י’ה, הייתה מקום חיותם הרצוף של יהודים יותר מכל ארץ אחרת באירופה. יהודים הגיעו לחצי האי האפניני לפני תקופת החשמונאים והמשיכו לחיות בו לאורך כל שנות הגלות. לא רק פליטים יהודים הגיעו לאיטליה בעקבות מרידות ומלחמות בארץ ישראל; גם ספרות ענפה עברה דרך דרום חצי האי לצפון ולמערב, מדרשים רבים וכתבי יד של המשנה והתלמוד. העברית חייתה חיים פוריים ופעילים באיטליה. כאן עברו עריכה אחרונה מדרשים רבים, וחוברו פיוטים בעברית היפה של יהודי איטליה ברוח פיוטי ארץ ישראל. באיטליה נוצרו לראשונה סוגות חדשות בכתיבה העברית: ספרות רפואה – בחיבוריו של שבתי דונולו; כרוניקה עברית – בחיבורו (המכושף) של אחימעץ בירבי פלטיאל; הסונט העברי – במחברות עמנואל הרומי; עד יצירתו של רמח”ל, שביאליק כינה אותה “המזוזה בשערי העברית החדשה”.

הספר הזה מוקדש לתולדות העברית באיטליה. תשעה־עשר פרקיו עוקבים אחר העברית בחיבורים מכל הסוגים והסוגות: חיבורים מופתיים כגון של עמנואל הרומי ורמח”ל, חיבורים של “יהודים פשוטים” לרגל חתונה או בר מצוה; כתבי יד של המשנה שנכתבו באיטליה ודפוסי ליוורנו וּונציה של המשנה; תרגום של אוונגליון מן המאה השבע־עשרה; והספר הראשון לווטרינריה שתורגם לעברית במאה החמש־עשרה. עוד נדונות בספר לשונם של מדרשים ופיוטים בדרום איטליה בתקופה קדומה ואגדית, לשון הסונט לכבוד נפולאון הראשון, הלשון הגבוהה של התפילה בנוסח יהודי רומא והמילים העבריות ששימשו בתוך שפת הדיבור ברחובות הגטו באיטליה.

פרופ’ מיכאל ריז’יק הוא ראש המחלקה ללשון העברית וללשונות השמיות באוניברסיטת בר־אילן וחוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. פרופ’ ריז’יק עוסק במחקריו בלשון חז”ל ובלשון ימי הביניים, בעיקר באיטליה, במסורות העברית בקהילות איטליה, באיטלקית היהודית, במפגשים בין האיטלקית לעברית, וגם בלשון הדרשות הרבניות והקתוליות שנכתבו באיטליה.