אוצר קונטרסי המסורה: מִכְמַנֵּי לָשׁוֹן מִנִּי קֶדֶם

לתוכן העניינים

סדרה: מקורות ומחקרים יח – סדרה חדשה

מהי מָסוֹרָה? לא מְסוֹרָה, לא מַסּוֹרָה ואפילו לא מָסוֹרֶת. מונח זה מציין מילה זעירה או מקוצרת הכתובה או נדפסת בשולי גיליונות של ספרי קודש. על מילים אלה המצביעות על תיבה אחת, תנועת ניקוד אחת, טעם אחד וכיוצא באלה, נכתבו כללים והכללות במקביל אל הכללים וההכללות המקיפים את כל לשון המקרא, ובמידת־מה יש ביניהם הקבלה. מכאן התפלגו לשני זרמים שזרמו כל אחד לכיוונו לפי מגמת פניהם השונים: המסורה – חגיגת המיעוט, הילולת הצורות הלא־רגילות, שׂמה עינה על היחידות הקטנות ביותר ואותן עליה לספור, ואילו הדקדוק מעצם טיבו דעתו נתונה לתופעות הסדירות. הוא מנסה להכליל על פי הרוב ואת המיעוט הוא מוציא מן הכלל.
“קונטרסי המסורה” הוא המונח שטבע המחבר למכלול פרקי הלשון שבהם אותם ניסוחים שיטתיים ראשוניים במסורה, בהכללה קדם־דקדוקית ובדקדוק, פרקים שהיו נעתקים בקבוצות ולאחדים בגיליוני ספרי המקרא או לעצמם ואינם בגדר חיבור מסוים. הספר שלפנינו מציג שישים וחמישה קונטרסי מסורה שנכתבו במועדים שונים ובמקומות שונים. הם מוינו ומוגשים באחת עשרה קבוצות לפי נושאיהם, כגון תשעת הקונטרסים (יב–כ) העוסקים בשווא ובחטפים. כל אחד מהקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. אכן טמונים בחיבור הזה “מכמני לשון מני קדם”, שהמחבר חשף אותם ובירר אותם מִשָּׁלֵם.
פרסום זה משלים ומרחיב את העבודה של המחבר שראתה אור בשנת תשכ”ז – “ספר דקדוקי הטעמים לר’ אהרן בן אשר על פי כתבי יד עם מבואות ומחקרים”. מעתה מתעשר חקר המסורה והדקדוק העברי בכלי חדש רב ערך.

אהרן דותן, פרופ’ אמריטוס של אוניברסיטת תל־אביב, ונמנה עם חשובי המלומדים בה שנים הרבה. דותן הוא אחד מגדולי חוקרי הלשון העברית וחקר המסורה. חבר האקדמיה ללשון העברית ומעמודי התווך שלה. הרים תרומות רבות עֵרך בחקר ראשית הדקדוק העברי וחוכמת הלשון העברית בימי הביניים, והעמיד מחקרים חשובים בכל תקופותיה של הלשון העברית. כתב שפע מחקרים בחקר המסורה. בזכות זה הוא עמד עשרות בשנים בראש הארגון הבין־לאומי לחקר המסורה (IOMS). זאת ועוד, דותן הרים תרומות מוכחות בעשייה הלשונית – הן במינוח הן בסוגיות התקן בדקדוק העברי – עוד בהיותו מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית ובאקדמיה בשנותיה הראשונות, וביותר הִרְבָּה מעש בתחומים האלה מאז נבחר לחבר האקדמיה בשנת תשכ”ו. הודות להישגיו המעולים בכל התחומים שפעל בהם נתעטר כחתן פרס ישראל בשנת תשס”ה.