הנחיות למסירת מאמרים ל”לשוננו”

המבקשים להציע מאמר ל”לשוננו” מתחייבים

1. שהמאמר לא הוצע לכתב עת אחר או לקובץ מאמרים – אלקטרוני או בדפוס;
2. שהמאמר לא נשקל לפרסום בכתב עת אחר;
3. שהמאמר כולו או חלקו לא פורסם כבר בעברית או בשפה אחרת.

את המאמר יש להגיש לפי ההנחיות האלה:

א. אופן המסירה

המאמר יוגש בתוכנת Word במערכת ההפעלה של Windows  בלבד, ויימסר כקובץ doc  או rtf ברווח כפול ובגופן Times New Roman גודל 12 (ההערות בכלל זה).

בראש המאמר יש לכלול:

1. תוכן עניינים מפורט;
2. תקציר עברי;
3. תקציר באנגלית (עד 200 מילים).

התקצירים יופיעו בראש המאמר ולא בקבצים נפרדים.

כמו כן יש לציין  בעמוד נפרד את הפרטים שלהלן הנחוצים לפרסום: תואר אקדמי, שיוך אקדמי, כתובת רגילה, כתובת אלקטרונית.

את המאמר יש לשלוח בקובץ מצורף בפנייה לכתובת דואר אלקטרוני:
[email protected]

ב. הפניות וקיצורים ביבליוגרפיים

שיטת ההפניות והקיצורים הביבליוגרפיים – כנהוג בפרסומי האקדמיה ללשון העברית. דוגמות לשיטה זו אפשר לראות בכל אחת מחוברות “לשוננו” של השנים האחרונות (וראו למשל בקישור למטה; להלן יודגמו מקצת הכללים על פי עמודים אלו).

ואלו עיקרי השיטה:

1. הפניה למקור ביבליוגרפי תיעשה בדרך של קיצור המקור ובו שם המחבר ומילה הרומזת לכותר המחקר או לתאריכו (קוטשר, מחקרים או קוטשר, תשל”ז. אם הדיון במאמר נושא אופי היסטורי עדיפה השיטה השנייה). ההפניה תבוא בהערת שוליים ולא בגוף המאמר.
2. רשימת הקיצורים תהיה משותפת לעברית וללועזית. קיצור ביבליוגרפי, גם של פריט לועזי, יבוא בעברית ויופיע ברשימה במקומו בסדר האל”ף בי”ת העברי (ראו בקישור למטה, קוטשר, תולדות).
3. דרך רישום הפריט הביבליוגרפי:ספר: הקיצור, סימן שוויון, קיצור השם הפרטי, שם המשפחה, שם הספר, מקום ושנה. אם בשער הספר נרשמה שנה עברית תירשם שנה עברית בלבד (ראו בקישור למטה, קדרי, ש”י עגנון). שם ההוצאה לא יירשם אלא במקום שבשער הספר לא צוין מקום הפרסום.מאמר: הקיצור, סימן שוויון, קיצור השם הפרטי, שם המשפחה, שם המאמר בתוך מירכאות כפולות, שם כתב העת ומספר הכרך (שנה), עמ’ (ראו בקישור למטה, רשף, שימוש). מספר הכרך (באותיות או בספרות) והשנה (עברית או לועזית) יירשמו כשיטה הנוהגת בכתב העת המצוטט.
4. חלקי הרישום יופרדו זה מזה בפסיקים ולא בנקודות.
5. שם ספר או כתב עת בעברית יבוא באות רגילה (לא מובלטת ולא נוטה); שם ספר או כתב עת בלועזית – באות נוטה.
6. שם כתב עת לועזי יובא במלואו (Jewish Quarterly Review ולא JQR).
7. חיבורים שיש להם עורך (למעט כתבי עת) יצוינו ברישום שם העורך או העורכים (ראו בקישור, רבין, הערות).
8. ציון העמודים ייעשה בלוויית הקיצור עמ’ בעברית, pp. בלועזית. רישום העמודים בעברית – מימין לשמאל (3–17).
9. אין לכלול ברשימה הביבליוגרפית פריטים שלא נזכרו במאמר.

ג. ציון מראי מקומות

1. שמות ספרי המקרא יצוינו בקיצורים המקובלים; מספרי הפסוקים יובאו במספרים (לדוגמה: שמ’ א 10).
2. שמות מסכתות התלמוד יובאו במלואם (ברכות, מועד קטן).
3. מראה המקום למשנה – הכול באותיות ובפסיק ורווח בין פרק למשנה: ברכות א, א; ביכורים ב, ג.
4. מראה מקום לתלמוד הבבלי: בבלי, ברכות ב ע”א; לירושלמי: ירושלמי, שביעית א, ז (לג ע”ג).

ד. ענייני כתיב, פיסוק, התקנת פסקאות וכד’

1. הכתיב הנוהג הוא הכתיב המלא בכללים שקבעה האקדמיה ללשון העברית.
2. המירכאות תהיינה כפולות. מירכאות בתוך מירכאות – יחידות.
3. מובאה שאורכה עולה על שלוש שורות תובא בהזחה ובלא מירכאות. מראה המקום יובא בסופה ובסוגריים.
4. יש למעט ככל האפשר בשימוש בראשי תיבות.

ה. ציטוטים מן המקרא

1. פסוקי המקרא המצוטטים במאמר יובאו בלי ניקוד ובלי טעמים. ניקוד עזר או ניקוד חלקי ישמשו בפסוקים רק למניעת חוסר הבנה. טעמי המקרא יובאו רק במקום שהם נחוצים לדיון. וראו את פירוט הדברים במאמרו של יוסף עופר, כיצד מצטטים מן התנ”ך.
2. במובאות מן המקרא לא יסומן המקף אלא במקום שהוא נדרש, אם מצד גופו של עניין אם מצד הניקוד המשתנה בעטיו (כגון “יִתֶּן־לוֹ”).

המערכת לא תטפל במאמרים שיוגשו שלא על פי הנחיות אלו.

דוגמה לרשימת קיצורים (מתוך לשוננו סז [תשס”ה], עמ’ 89–91).