תורת ההגה של לשון חכמים: מסד נתונים

אסופות ומבואות בלשון יט

לתוכן העניינים

חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים.

כל פרק בספר עוסק בקבוצה אחת של עיצורים או בתופעה אחרת מתחום ההגה. במרכזו של כל פרק – נוסף על המבוא המפורט – מובאות כל המילים המדגימות את התופעה הנדונה על פי מסירות היסוד של ספרות חז״ל ועל פי כל עדויותיהן ממגוון עדי הנוסח (כתבי יד, דפוסים ופרשני המשנה והתלמוד) וכן עדויות ישירות ועקיפות שנמצאו בספרות הגאונים והראשונים.

בחומר העשיר הזה יש כדי ללמד הרבה על גלגוליה של לשון חכמים בשני ענפיה – הארץ־ישראלי והבבלי – למן עריכת המשנה ועד לעיצובה הסופי בדפוסים בני המאות האחרונות.

שמעון שרביט הוא פרופסור (אמריטוס) ללשון העברית באוניברסיטת בר־אילן וחבר האקדמיה ללשון העברית, והוא רקטור המכללה האקדמית אשקלון. בעבר היה ראש המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות וראש המכון למילונאות באוניברסיטת בר־אילן. תחום מחקרו העיקרי הוא לשונה וסגנונה של לשון התנאים. פרסומיו עוסקים גם בסוגיות לשון וחברה, בלשון התפילה, בלשון השו״ת ובשיטות הניקוד של ימי הביניים.

בספריו: ״לשון חכמים״ (בסדרה ״תולדות הלשון העברית״ של האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״ב), ״מסכת אבות לדורותיה – מהדורה מדעית, מבואות ונספחים״ (תשס״ד), ״לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה״ (תשס״ו) ו״פרקי מחקר בלשון חכמים״ (תשס״ח).