עברית וארמית נוסח שומרון – כרך ד

לתוכן העניינים

הלשון העברית מסורה לנו בכמה פנים, עדה עדה ומבטאה המיוחד לה. במבטאים אלו, כל אחד לפי דרכו, נתקיימה הלשון העברית ברציפות היסטורית מאז פסקה לשמש לשון דיבור בפי המוני בית ישראל, לפני יותר משישים דורות, ועד ימינו אנו. השפעת הלשון העברית המדוברת בארץ במבטא הקרוי ספרדי ערערה את קיומן של מסורות המבטא הללו לא רק בארץ אלא אף בגולה, והיא מוסיפה לערערן מדי יום ביומו. בזמן לא-רחוק עלולה מציאות מסורתית-לשונית להיטשטש לגמרי ואולי אף להיעלם. לפיכך מתפקידי השעה של הבלשנות העברית לחקור כל מסורת ממסורות המבטא של העברית חקירה ממצה ולהניח על ידי כך יסודות מוצקים להכרת הלשון העברית בהתפתחותה ובגלגוליה במרוצת הדורות.

מכלל מסורות הלשון העברית בולטת מסורתם של השומרונים, שהיא מיוחדת במינה וידועה אך מעט מאוד.

בשלושת הכרכים הראשונים הושמו לפני מחקר הלשון העברית ספרותם הבלשנית של השומרונים, מפורשת ואף מוארת מתוך מסורתם החיה וכן לקט מדגים של קריאה בתורה ושל תפילה כפי שהן נוהגות בימינו בפיהם בעבודת הקודש. הכרך הרביעי מציע את כלל מילי התורה בהגיית השומרונים ערוכות בסדר התורה ובסדר מילוני.

אגב בירור דברי לשון במסורת השומרוניים מתפרשים גם דברי לשון במגילות ים המלח ובספרות חז"ל בעברית ובארמית.

79.00

משקל 1040 g
כותרת משנה

מלי תורה

מחבר

זאב בן־חיים

שנת הוצאה עברית

תשל"ז

שנת הוצאה לועזית

1977

מספר עמודים

557

סוג כריכה

קשה