Cart 0
academya yivvrit 2014  1-4 copy

העברית נט, א–ב

לתוכן העניינים

מאמר לדוגמה: ירושלים היהודית בראשית השלטון הבריטי: שמות עבריים לרחובות ירושלים מאת נתן אפרתי

חוברת זו עומדת עולה על דברים שכתב ד"ר נתן אפרתי, חוקר תולדות היישוב ומעמדה של הלשון העברית בסוף המאה התשע-עשרה ובמאה העשרים.

כאן כינס המחבר בשישה פרקים דברים השופכים אור על פעילותו הציבורית של אליעזר בן-יהודה בשנות חייו האחרונות. כמובן, גם מן המובא כאן מתבלט פועלו הרב בחידוש הדיבור העברי ובחיבור מילונו הגדול.

הפרק הראשון פותח צוהר אל המאמצים לכינון עיתון עברי "הגון". השאיפה להקים עיתון מתחרה לעיתוני משפחת בן-יהודה הייתה ביטוי מובהק לאי-נחת שחשו כמה וכמה מחשובי העסקנים הציונים ואנשי הרוח היהודים בתחילת המאה העשרים כלפי בן-יהודה ועיתוניו. הפרק הזה מגלה גם עוד פנים מפני המאבק של אנשי יפו עם היישוב הישן שמרכזו ירושלים.

הפרק השני מגלה פרטים על מאמציו ועל פעילותו של בן-יהודה למען העלאתם של יהודי תימן ארצה. "צריך להביא את היהודים מגלות תימן. הם שם כחמשים ששים ואולי שמונים מאה אלף. אין איש יודע", הוא כותב למנחם אוסישקין במכתב נרגש.

בפרק השלישי מסופר על שהותו מעוררת המחלוקת של בן-יהודה באמריקה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. מתגלים בו הקשיים החומריים שנתקל בהם בעשיית המילון ומתפרטות בו דרכי העזרה והסיוע שהושיטו לו מנהיגי היהודים באמריקה. שם עלה בידו לכתוב את "המבוא הגדול" למילונו, ושם גם נחל כמה אכזבות.

הפרק הרביעי סוקר כמה ממעשיו של בן-יהודה לביסוסו החומרי של ועד הלשון, שבראשו עמד. באוגוסט 1918 הריץ אל הנדבן היהודי האמריקאי יעקב שיף מכתב לבקשת תמיכה: "אנו זקוקים עכשיו מאוד למוסד שיעשה למען הלשון העברית מה שהאקדמיה ללשון הצרפתית עושה למען הלשון הצרפתית. תפקידו של מוסד זה יהיה לאסוף את כל אוצר הלשון שעדיין טמון בספרותנו הענפה ולעשותו נגיש; לשמור על טהרת הלשון ולמנוע את ההיפכותה לז'רגון, כלומר לבליל של להגים שהובאו על ידי היהודים מארצות מגוריהם; להסדיר וליצור את כל המונחים החדשים הנחוצים לתנאי החיים החדשים. מוסד כזה, שיעסוק בראש ובראשונה בטיהור הלשון ובפיתוחה, יהיה גם גורם בעל עצמה במכלול החיים התרבותיים של עמנו".

הפרק החמישי חושף מסמכים המתארים את פעולתה של ועדת השמות לרחובות ירושלים בראשית השלטון הבריטי בארץ. ישיבת "מדרש הלשון" – שם אחר של ועד הלשון – שנטל בה חלק גם מנחם אוסישקין, משקפת את הלך הרוחות באותה עת. באותה ישיבה אומר אוסישקין: "זוהי מלחמה בעד העמדה המדינית של היהודים בירושלים, ואם לא נקבל כאן את הזכויות של רוב תושבי ירושלים, כמו שדננו כאן, יהיה אחר-כך קשה יותר ויותר". וילין, סגן נשיא ועד הלשון, קובע: "צריך שכל הרחובות של העיר העתיקה, גם של הערביים ושל הנוצרים, יקראו בשמות היסטוריים".

הפרק השישי והאחרון דן בכמה מהלכים מפתיעים לכאורה של בן-יהודה בשנות חייו האחרונות. מן העדויות הכתובות עולה שבן-יהודה הצר על התנזרותם של החוגים החרדיים מן העבודה המדעית, אפילו זו הנוגעת לחקר ההיסטוריה של ארץ ישראל ועתיקותיה. עולמו הרחב מתגלה גם בעניין אחר – הוא ביקש להקטין את הקצאת המשאבים לחינוך העברי בארץ ולהפנותם אל מה שנראה לו חיוני באותה תקופה – הגברת העלייה לארץ ישראל.

38.00

משקל 190 g
כותרת משנה

נתן אפרתי, אליעזר בן יהודה: פנים לא מוכרות בעשור האחרון של חייו

שנת הוצאה עברית

תשע"א

שנת הוצאה לועזית

2011

מספר עמודים

78

סוג כריכה

רכה

ISSN

0024–1091


מק"ט: 43452